המעבר מדיכוי על אש קטנה להעצמה על אש גדולה

המונח גזלייט הינו מונח המיצג דפוס התנהגות של אנשים הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית. הפרעת אישיות נרקיסיסטית או בעצם נרקיסיזם,הינו המכנה המשותף למספר הפרעות אישיות,כגון : הפרעת אישיות גבולית,הפרעת אישיות אנטי סוציאלית והפרעת אישיות היסטריונית.

אך אני מעוניין להסית את הדיון מהפרעת אישיות נרקיסיסטית ולהתמקד בהקרנה של הגזלייט על התא המשפחתי ובאופן שבו הנרקיסיסט משפיע על המורכבות הזוגית והמורכבות המשפחתית.

ראשית,המונח "גזלייט"קצת מפספס את המטרה כסימבול ולכן חיפשתי פרשנות עברית למונח גזלייט.גם המונחים נירנור וערעור מפספסים את הסימבול למונח ולכן החלטתי לתת פרשנות משלי על מנת למקד את הקשב לבעיה שנקראת גזלייט.הגדרתי זאת כדיכוי על אש קטנה

דיכוי על אש קטנה

דיכוי על אש קטנה מסמל את הדיכוי העקבי והמתמשך לאורך כל תקופת הזוגיות,שבא לידי ביטוי באופן חולני ונחשב להפרעת אישיות המחייבת טיפול.

ההתייחסות לגזלייט כתהליך דיכוי שיטתי הופכת את ההתייחסות לבעיה המחייבת פתרון מיידי והיא אף מתאימה להגדרה-התעללות נפשית.הסימפטום הראשון להפרעה הינו שיח מקטין באופן מתמיד ושיטתי.שנית, הגזלייטר משתמש במניפולציה אשר מטרתה לבלבל את בן הזוג ולערער את הבטחון העצמי שלו.שלישית, במידה והמניפולציה אינה יעילה הגזלייטר לא יבחל באמצעים על מנת להשיג את מטרתו והוא ישבש בשקרים שיטתיים אשר יבלבלו את בן הזוג במטרה לבטל את תחושת ההיגיון של בן או בת הזוג .

תוצר הלואי של נפגעי הגזלייטר משני המינים הינו איבוד הבטחון העצמי כולל פקפוק בשיקול הדעת וכן תחנת הקצה הינה דיכאון מז'ורי.רצוי לציין שאין כוונה לכוון את הקוראים לתחושה שהם נפגעי גזלייטר או גזלייטרים שפוגעים בסביבה,אלא לכוון לכך שבכל אדם ישנה הקרנה של גזלייטר פנימי,היכול לבצבץ ולהפעיל מניפולציה בעלת מאפיין גזלייטר על מנת לנצח או להשיג מטרה מסויימת שנתפסת כשולית וחסרת ערך ובעקבות כך להתחיל באופן לא מודע תהליך של גזלייט,כאשר הצד השני הינו המעגל המשפחתי המורחב שמתנהל מולו שיח מקטין ולא מודע.

על מנת להבין את ההשלכות של הגזלייט,עלינו להבין את המאפיינים של השיח המקטין של הגזלייטר. הגזלייטר מעמעם רגשות של בן או בת הזוג באופן שיטתי,כאשר תוצר הלואי של עמעום הרגש הינו דיכוי התגובה.המערך של עמעום הרגש ודיכוי התגובה מתקיים בשני הקצוות של ציר הרגש-כאשר אין רגש,לא תתקיים תגובה.כאשר האדם מפסיק להגיב בעצם הוא עובר לדמות שמנותקת רגשית.על מנת להבין את המשמעות של ניתוק רגשי,אני מפנה אתכם למונח תפיסת המציאות בחמישה חושים.חמישה חושים-חוש השמיעה,חוש הריח,חוש הטעם,חוש המגע וחוש הראיה.לחמשת החושים הנ"ל ישנם יצוגים בקורטקס(קליפת המוח).היצוגים הנ"ל נקראים-מרכז קליטה חושי וישנם חמישה מרכזי קליטה בהתאם למאפיין החוש.בנוסף,ישנם עוד שלושה מרכזי קליטה שהם-מרכז קליטה תנועתי אשר מהווה שיווי משקל ומוטוריקה, מרכז קליטה לזכרון,המשמש לזיהוי ותיעוד המציאות,מרכז דיבור אשר מרכז את השפה והדיבור.הגירוים אשר נקלטים מהסביבה נקלטים באמצעות החושים ועוברים למרכזי הקליטה בהתאם למאפיין הגירוי-גלי אור,גלי קול וכו'...המידע המעובד במרכזי הקליטה של חמשת החושים עובר למערכת הלימבית,הנמצאת בעומק המוח. מערכת זו אחראית על עיבוד הרגשות והפקתם.כחלק מהמערכת הלימבית-משתייכת האמיגדלה שמזוהה עם רגשות ופחד.

האמיגדלה

v

האמיגדלה שייכת גם היא למערכת הלימבית והיא מאופיינת כמערכת האחראית על רגש ופחד.היא זו אשר מפעילה את תגובות הפחד "תקוף או ברח".כמו כן,האמיגדלה מתקשרת עם התלמוס,ההיפותלמוס וההיפוקמפוס ולכן היא משפיעה על הזכרון לטווח קצר ואף מנהלת תהליכים עם התלמוס.התלמוס מעביר מידע לאמיגדלה אודות גירויים מהסביבה.מידע זה מאופיין לחיוב או לשלילה ובהתאם לזאת האמיגדלה מעוררת מוטיבציה או מאידך,מעוררת המנעות.האמיגדלה שולחת מידע לתצורה הרשתית ומשפיעה בכך על תהליכי שינה ועוררות בשיתוף עם ההיפותלמוס.האמיגדלה משפיעה על תהליכי אכילה ורוויה וגם תגובות לחץ.האמיגדלה מקושרת לעוד שמונה גרעינים מרכזיים ובכך הינה מערכת דומיננטית במגוון רחב של פעולות במוח,לדוגמא-יכולות ניהוליות וכיו"ב...

לסיכום-האמיגדלה מעורבת בתהליכי זכרון לתגובות פחד וכמו כן לתהליכים רגשיים אשר מווסתים למוטיבציה או להמנעות.

העצמה על אש גדולה

לאחר שעיבוד הגירוי החיצוני מובן וכן ההשלכה של הגירוי המתפרש לפחד ולהמנעות,אפשר להבין שניתוק רגשי מדלג על מספר מערכות רגש אשר מפרות את האמיגדלה ולכן האמיגדלה מאשרת פעולה רגשית של פחד והמנעות.דילוג על מערכות רגש הינו תוצר של עמעום הרגש ודיכוי התגובה.

המעבר מניתוק רגשי להעצמה מתקיים כאשר ישנו תהליך שבו האמיגדלה מקבלת מידע ממספר מרכזי קליטה רגשית,הנמצאים במערכת הלימבית,אשר מעבירה מידע חיוני,מעצימה ומעוררת את האמיגדלה לעורר מוטיבציה לפעולה.

מוטיבציה לפעולה הינה תגובה.כאשר ישנה תגובה,מתקיימת אקטיביזציה אשר מפורשת למעשה.על מנת להבין את משמעות ההעצמה צריך לחזור לשיח אשר מקבל משמעות מאד קריטית במערכות יחסים.עד כה, במאמר זה,הדגש לפתוח את המודעות למשמעות השיח המקטין אשר מוביל את המושפעים מהשיח לרמה של דכאון,אך באותה מידה השיח המעצים יוביל את המושפעים מהשיח לנקודת פריצה של החסמים הרגשיים, שמאופיינים כהמנעות ומופעלים באמצעות האמיגדלה.על מנת שנבין את המשמעות של פריצת החסמים הרגשיים המזוהים כתגובה נמנעת,צריך להפנות קשב למונח הבא שהוא מחולל הרצונות.

מחולל הרצונות

מחולל הרצונות הינו מבנה מחשבתי,המבוסס על מרקם של שיח מעצים המתקיים ביני לבין עצמי וביני לבין הסביבה.השיח המעצים מחזק את תחושת הבטחון וכמו כן ההבנה שאני ראוי לקבל הגנה ואני ראוי לקבל תשומת לב.בעקבות שיח פנימי אני ראוי לקבל תשומת לב,אני מבין שכאשר יש לי מחשבה,הסביבה תהיה זמינה עבורי על מנת לשתף את המחשבות שלי והסביבה אף תתקף את מחשבותיי.כאשר מחשבה מתוקפת על ידי הסביבה,לפרט יש את הבטחון להפוך מחשבה למעשה.המעבר למעשה מוגבל באופן סובייקטיבי מאלמנטים טכניים אשר מתבקשים על מנת לקיים את המעשה.כאשר לפרט יש את האפשרות להשיג את האלמנטים הטכניים על מנת לקיים מחשבה למעשה,נוצר הרצון.

כאשר יש רצון,יש אקטיביזציה רגשית חיובית,המחברת את האמיגדלה לאשר פעולה אקטיבית שמפורשת למעשה.תפקיד הסביבה להפנות קשב אמפאטי לטובת הפרט ובעקבות הקשבה אמפאטית,הפרט יכול להגיע למסקנות אשר מתקפות את רצונו,כי הינו אינדיבידואל בעל צרכים רגשיים סובייקטיביים.

האינדיבידואל במסלול דואלי

למעשה,כאשר אנו מקיימים זוגיות,אנו שוכחים את הפרט בזוגיות ובתא המשפחתי ובכך מטושטשים גבולות הפרט השואף לעצמאות ולעצמאות מחשבתית על מנת לקיים את מחולל הרצונות.טשטוש גבולות האידיבידואלים,יוצר תולדה של מוטציה-אדם אחד בעל שני ראשים,אשר מנסים לכפות האחד על השני את רצונותיהם ועל מנת להגשים את הרצון של צד אחד,הצד השני חייב להיות רדום.הדרך באמצעותה ניתן להרדים את ראש המוטציה הינו הגזלייט,הפועל באמצעות עמעום הרגש ודיכוי התגובה.

זוגיות אינה מוטציה.שני אנשים החליטו לקיים זוגיות ולא החליטו לקיים קשר המבוסס על גוף אחד עם שני ראשים,אלא שניים,המקיימים ביחד סביבה המאפשרת להתקיים כאינדיבידואל בסביבה מתקפת,בסביבה מכילה,בסביבה אמפאטית,בסביבה המאפשרת העצמה אישית.

צמצום מרחב החופש המחשבתי או דיכוי המרחב המחשבתי,יובילו להתפתחות של קבעון מחשבתי.כאשר הפרט מונע מקבעון מחשבתי,הוא נמצא במילכוד אשר מצמצם את יכולותיו ואת הפעולה של מחולל הרצונות שלו.כאשר לפרט אין רצון שנובע מתוך פנימיותו ומחשבותיו החופשיות,אנו בעצם מקיימים סביבה גזלייטרית. מאידך,עידוד ותיקוף של המרחב המחשבתי,יכול להתקיים כאשר האינדיבידואל מבין את משמעות קיומו במרחב הזוגי כסובייקט ומזהה את בן\בת הזוג כאובייקט המתקיים במרחב מחשבתי אינדיבידואלי חופשי ולא מקובע.בעקבות הדואליות של מרחב מחשבתי חופשי ולא מקובע,בני הזוג מבינים ומקיימים מערכת יחסי אובייקט מעצימה,המבוססת על התשוקה להטיב.להטיב לעצמי,להטיב לתא הזוגי,להטיב לתא המשפחתי. כאשר התכונה להטיב מתקיימת,אנו פוגשים סביבה בעלת חוזקות המהוות חמישה עוגנים לקיום סביבה מאושרת והם:

תמיכה ושת"פ הדדי , הקשבה ושיח הדדי , אהבה,ביטוי והערכה הדדית ,

הבעת חיבה גופנית ואינטימיות הדדית , חברות הדדית .

בזכות חמשת העוגנים הנ"ל,הסביבה הזוגית מייצרת מספר רב של רגעי אושר.